שנה עברה, שנה חלפה, אבל לא כל המקומות שכתבתי עליהם ביקורות בשנה הזאת שרדו והצליחו להגיע לתשס"ט.
ראשונה להסגר הייתה רוני ג'יימס. קצת חבל, כי זה היה מקום מושקע, אולי מושקע מידי. לא הרבה אחריה נסגרה השכנה ל"מתחם" מגדל שלום – ז'וליין. כבר כשכתבתי עליה (באוקטובר שעבר) התרשמתי שהמקום לא מצליח למשוך מבקרים, וכנראה זה מתכון טוב לכישלון…
שני מקומות שנסגרו רק לאחרונה, הם פלויד וקזנקי. איני יודע מדוע פלויד נסגרה, אבל אם זה בגלל העדר מבקרים, הרי שזו תעודת עניות לסועד התל אביבי. מקום נעים ושירות מחוייך, אוכל טעים שמבוסס על דגים וירקות טריים מהשוק, מה עוד צריך? לגבי קזנקי (עוד אחד מהמקומות הקבועים שלנו), זה סיפור עצוב, שקשור להסתבכויות כלכליות של הבעלים. הנחמה במקרה הזה היא שבמקום נפתח (בלי שום שינויי עיצוב) מקום חדש בשם איזבל, שמגדיר את עצמו באותה צורה – בר פירות-ים, ומציע תפריט דומה (ועוד עם הבטחה להתבססות על פירות ים טריים!). היינו פעם והיה נחמד, אך נשוב ונדגום לפני מסקנות סופיות וביקורת רצינית.
הוראס, המקום הראשון שכתבתי עליו, כמעט לפני שנה, לא נסגר, אבל עבר למתכונת פתיחה של סופי שבוע בלבד (חמישי-שבת). זה המקום לחזור על ההמלצה לבקר בו!
שנה טובה וטעימה לכל הקוראים והאוכלים! 🙂
לגבי פלויד, צר לי- הם היו ככ נחמדים לפני חודש כשהתקשרו לאחר שהזמנו וביטלו את ההזמנה כי לא היה להם מספיק אוכל…
לגבי הקזנקי… תהית פעם מה פשר המילה קזנקי? הייתי מתאחד עם הפודהה, ועורך התערבות על כיסא של כבוד בסעודת המאה לגבי פשר המילה. אני מוכן להיות שופט, למרות שנראה לי שאין סיכוי שמישהו באמת ינחש.
רונן,
נו – ספר כבר לעולם את הסוד הכי חשוך בתעשייה…
ובהזדמנות זו, אפרופו מקומות טובים שאנחנו לא רוצים שייסגרו, נא לפקוד את דרוקרס השווה, שמשדרג את מונטיפיורי בענק. ואולי גם תכתוב ריוויו עליו. במיוחד על הארוחות העסקיות!
נכון, ואם מצאת כבר שירות מחיוך בת"א…רגע, אולי זאת הסיבה שהם סגרו?
וזה עוד לפני רפי גינת והקוליפורמים