אבו חסן, כלבוטק ורפי גינת

אני אוהב סיכונים. פעילויות אקסטרים זה הלחם שלי. קפצתי כבר באנג'י מראש ההימאליה, עשיתי ראפטינג בפרו עם ידיים קשורות, אבל עד היום הכל היה משחק ילדים. היום החלטתי לקחת סיכון אמיתי: נסעתי ליפו, דילגתי מעל הגופות שנערמו על המדרכה, ונכנסתי לאכול מסבחה באבו-חסן.

ועכשיו ברצינות: שמעתי על "התחקיר" של כלבוטק. אני לא עושה בדיקות מעבדה ולא ידען גדול בקוליפורמים. אני יודע שהרעלות מזון באות ברובן מבשר מקולקל ומסלמונלה בביצים, ולא מחומוס, אבל אולי אני לא מבין כלום מהחיים שלי. דבר אחד אני יודע: אני אוכל באבו חסן (עלי קרוואן) לפחות 15 שנה, ובשבע השנים האחרונות זה בתדירות ממוצעת של פעמיים בשבוע. אני חי ומרגיש מצויין, תודה. במיוחד אני מרגיש טוב אחרי שאכלתי מסבחה (כמו היום).

ולרפי גינת: לך תתעסק עם החבר שלך סמי עופר, ואח"כ תחזור לקוליפורמים. ובמילים אחרות: עזוב אותי באמא ש'ך.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על אבו חסן, כלבוטק ורפי גינת

  1. אוהב את הקוליפורמים שלו well-done הגיב:

    🙂

    טוב שהרמת את הכפפה!
    אני גם מזדהה עם כבודן הפגוע של סעיד בעכו ובית הפול בבאר שבע!!!

  2. הלונדוני לשעבר הגיב:

    הייתי שם בשבוע שעבר, היה מעולה. למעט תופעות הלוואי הרגילות של חומוס, לא היו תופעות קוליפורמיות לא אציל ולא אצל האורחת מקליפורניה 😛

  3. עופר מורג הגיב:

    בתור תושב תל אביב יחסית טרי, רק עכשיו יצא לי לעשות מעין סקר שוק שכזה, ולבקר בשלוש מהחומוסיות היותר מרכזיות כאן באזור. להלן: אבו חסן המדוברת, אבו אדהם ואבו-דאבי.
    אני חייב להגיד שמתוך השלושה לעיל, רק שתיים עלו לקו הגמר, כשהאחרונה, טוב, נו, אפילו למוקדמות לא היה צריך לעלות אותה. ניחשתם נכון (או לא), הייתה זו אבו חסאן.
    כמי שבא במקור מהצפון, ויסלחו לי המרכזניקים על שמץ ההתנשאות שעלולה להישמע בקולי, אני מרחם על מי שקורא לחומוס של אבו חסאן חומוס ראוי. החומוס שם הוא פשוט תת רמה. אין מבחינתי עוד דרך אחרת לתארו, ובאמת שאין לי שום מוטיבציה להיות בוטה. כמעט הייתי אומר, אפילו חומוס "אחלה" עדיף עליו.
    המלך הוא עירום אומרים – כן, המלך הוא עירום. לא כל ברור לי איך ניתן להחשיב עצמך גם כחובב חומוס, וגם להוקיר את החומוס של חסאן.
    אז לצד הקוליפורמים – היו או לא היו – נדמה לי שיש עוד כמה בעיות אחרות שכדאי לעבוד עליהן שם.

    בכל אופן, מבחינתי השתיים האחרות הנ"ל, לא רואות אותו מקילומטר, אף כי גם ביניהן, ואף ששתיהן ראויות לעילא ולעילא, אין דילמה: אבו-דאבי מנצחת, ובגדול. חומוס פשוט מעולה. החומוס של אבו אדהם לעומת זאת טוב, אבל כמו הקפה שלו, קצת תפל, ולא מספיק חי, חיוני, עשיר, או איך שלא תקראו לזה.
    זוהי בכל אופן דעתי (שאולי כדאי לסייג אותה ולומר שהיא מתבססת על טעימה אחת בלבד)

  4. עופר פיין הגיב:

    שלום עופר, וברוך הבא לבלוג… 🙂
    כפי שתוכל לראות בביוקרת המקורית על אבו-חסן, שאלה מאוד מרכזית בתשובה לביקורת שלך היא אם אכלת חומוס או מסבחה. לגבי החומוס אני מוכן להסכים עם אי אלו ביקורות (למרות שוודאי לא בעוצמה שלך), אבל לגבי המסבחה קשה לי להאמין שמישהו יכול היה לאכול אותה ולהגיע למסקנות שלך.
    אז ההצעה שלי היא פשוטה: תצטרף אלי באיזה צהריים למקצה נוסף, ואז נדבר…

  5. עופר מורג הגיב:

    אז הביקורת היא היא באמת לגבי החומוס… את המסבחה רק טעמתי (המלצר הביא לי לטעום), ולמרות שהיא הייתה פחות לטעמי, כאן אני פחות חד-משמעי

    בכל אופן, אשמח לשנות את דעתי…

  6. פינגבאק: לדוג

  7. תמיר הגיב:

    מסכים לחלוטין עם עופר מורג.חומוס אבו חסאן פחות מבינוני,מקומצן והמלך עירום.מי שבוי של אבו חסן?בדרך כלל טירוני חומוס.כאלה שמדקלמים את המנטרה שרצה בשוק…חוק העדר עובד גוטה.גם בנות אוהבות להצהיר על אבו חסאן כחומוס הבית שלהן…מי שמבין באמת בחומוס לא אוכל שם .לגבי המסבחה.סבירה ולא יותר.

  8. אבי הגיב:

    צודקים צודקים אין על אבו דאבי באמת הכי טוב שווה לעמוד שם בתור!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s