בנדיקט

מי לא אוהב ארוחות בוקר? כמעט אף אחד לא אוכל אותן, אבל כולם מתענגים עליהן, משבחים את ערכן התזונתי, מפליגים בחשיבותן הבריאותית, ומפנטזים על בקרים חופשיים בהם אפשר יהיה סוף סוף לאכול אותן בשלווה. אז זהו, שלא כולם. זה הזמן להתוודות: אני גם לא אוכל ארוחות בוקר, וגם לא חושב שאני מפסיד משהו.

קודם כל, זה עושה לי רע לאכול בבוקר. אני לא קם רעב, לא מרגיש צורך בהזרקת אנרגייה, ואוכל בבוקר סתם מפריע לי בבטן. קפה זה דבר אחר. אספרסו בבוקר (רצוי כפול) הוא ממש הכרחי, ואם אני במקרה בפריז, אז גם קרואסון חמאה אמיתי הולך. לא יותר מזה. מעולם לא הצלחתי להבין מה הרבותא הגדולה בכמה טוסטים עם חמאה ושלוש צלוחיות קטנות של ריבה. כנראה גם מעולם לא אבין. לכן, הקונספט של Benedict (האותיות הלועזיות במקור) – ארוחות בוקר מכל העולם בכל שעה של היום, לא ממש דיבר אלי.

אלא מה, היה שמונה בערב, היינו חבורה רעבה באמצע השדרה, וחיפשנו מקום שירצה את כולם. הסניף החדש של בנדיקט ברוטשילד פינת אלנבי נשמע כאופציה חביבה, ומאחר שאני לא רוצה להשאר האדם ביחיד בעיר שלא אכל בבנדיקט, נעניתי להצעה. היו שם א' הפסיכולוג ו-ז' ההייטקיסט (שאולי זכורים לכם מהפוסט על נועה), א' הפיזיותרפיסטית העתידית (וזוגתו של א'), הבנזוג ואני. ישבנו בשולחן בסגנון דיינר בתוך המסעדה (יש די הרבה מקום בחוץ, אבל העדפנו מיזוג). ואז הגיע רועי.

אולי אני אחזור שוב: ואז הגיע רועי.

טוב הוא לא סתם הגיע. הוא הגיע ואמר "בוקר טוב!". אבל העניין העיקרי הוא לא ה"בוקר טוב" בשמונה בערב. זו אנקדוטה חביבה ותו לא העניין העיקרי הוא המלצר שלנו רועי. אם יש מישהו שהצליח לגרום לשלושה הומואים, בי אחד וסטרייטית אחת לשכוח שהם הגיעו בשביל לאכול, ולהשקיע את מירב זמנם בלהטוטי פלירטוט נועזים (כולל פליק פלאק לאחור), זה המלצר שלנו רועי. אין ספק שמדובר בהישג מרשים שעוד יילמד בבתי ספר למלצרות.

אם בכל-זאת נדבר קצת על האוכל (אנחנו עוד נחזור לרועי, אל תדאגו), הרי שעושה רושם שבוני התפריט עשו כאן פליק פלאק משלהם. ארוחות בוקר? כן, אבל איך נכניס לתפריט דברים כמו צ'ילי קון קרנה, סטייק סינטה, או ציר בקר בירקות שורש? אה, נורא פשוט – נשים עליהם שתי ביצי עין ונקרא לזה ארוחת בוקר. גאוני, אין ספק.

כמובן שלא התאפקתי וניסיתי את ה"וובוס ראנצ'רוס – בוקר חוואים במקסיקו" שכלל צ'ילי קון קרנה עם 2 ביצי עין, גוואקמולי, סלסה עגבניות וכוסברה, והוגש על טורטייה, עם שמנת חמוצה. כלומר, זה מה שהייתי אמור לקבל. למעשה, לא היה גוואקמולי, בגלל מחסור באבוקדו (רועי הזהיר אותי מראש), הסלסה הייתה מזערית, וכל המנה סבלה מהעדר מוחלט של חריפות. אני לא רוצה בכלל לחשוב מה חוואים במקסיקו היו עושים אם הייתה מוגשת להם מנה כזו. רועי אמנם הביא לנו טבאסקו (מיוזמתו), אבל טבאסקו נותן חריפות די משעממת (לדעתי), וחבל שהמנה עצמה לא הייתה יותר מעניינת. מצד שני, היא הגיעה עם סלט ירקות קצוץ שהיה בסדר, סלסלת לחמים ומאפים תוצרת הבית שהייתה מצויינת (וגם התמלאה כל הזמן מחדש), ושתייה לבחירה – מיץ טבעי, שתייה חמה, קוקטייל שמפניה או אייס קפה, שזה נחמד. אני בחרתי קיר רויאל, שמילא את תפקידו ושידרג את הארוחה.

מסביב נשמעו דיווחים דומים על האוכל – טעים, אך לא מסעיר. ההייטקיסט התעקש שנזמין את עוגת השמרים שוקולד "של חמדה" לקינוח. אמנם לאף אחד לא היה כח לעוד אוכל, אבל זה היה עוד תירוץ להציק לרועי, אז הסכמנו. מהמעט שהצלחתי לאכול, זו באמת עוגה מצויינת.

אז מה הסיכום? בנדיקט מקבלים 3 כוכבים (נחמד). רועי מקבל חמישה.

פרטים: בנדיקט, שדרות רוטשילד 29, תל-אביב, טלפון: 03-6868657

פוסט זה פורסם בקטגוריה 3 כוכבים - נחמד, אפשר לנשום, בית קפה, מסעדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על בנדיקט

  1. Suedehead הגיב:

    אכן, הפתעת אותנו 🙂

    אני מת על המקום, למרות שבסופו של עניין מדובר פשוט בהומאז' מטורף לאומלטה.

  2. Islay הגיב:

    שמע, הטעות הראשונה שלכם היא ללכת לבנדיקט ברוטשילד במקום לזה בבן יהודה. זאת אומרת, אוקיי, כבר הייתם שם אז נכנסתם, אבל זה באמת לא נקרא לאכול בבנדיקט.

    בבנדיקט בבן יהודה מאכילים אותך בלי סוף בכל מיני תעלולי לחם ריחניים ומעולים ישר מהתנור. בבנדיקט ברוטשילד זורקים לך איזה שלוש לחמניות אומללות על השולחן שמלוות אותך עד סוף הארוחה.

    בבנדיקט בבן יהודה נותנים לך עם ארוחת הבוקר כל מיני פנכות קטנות עם דברים מעניינים, ואז ממלאים לך אותן כשהן נגמרות, ומביאים גם סוגים אחרים, ואז עוד קצת. בבנדיקט ברוטשילד מביאים לך עם ארוחת הבוקר (לא משנה איזו) פק"ל חד פעמי של חמאה, ריבה ושוקולד. כל פנכה חד פעמית אחרת עולה כמה שקלים.

    בבנדיקט בבן יהודה יש אמנם עומס ותור בשעות הפופולריות, אבל כשכבר יושבים בפנים, יש תחושה שלווה ונעימה במיוחד, גם כשמלא. בבנדיקט ברוטשילד יש תחושה כללית של ארקפה/קופי בין.

    ואחרי כל זה, להבא תזמין אגס בנדיקט פלורנטין (זו הגרסה עם התרד). מנה שהצליחה לייצר אצלי קרייבינג, וזה לא כזה נפוץ. 🙂

  3. Suedehead הגיב:

    אני גם מעדיף את הבנדיקט המקורי בבן-יהודה, למרות שעוד לא נתקלתי במלצר שביקש ממני תוספת על מילוי הפנכות ברוטשילד.

    הבנדיקט פלורנטין היתה המנה שהזמנתי באותו ביקור, אכן מנה מצויינת…

  4. Liron הגיב:

    ממש נהנתי ברוטשילד, גם מהשירות וגם מהאוכל. אני הלכתי על ההמבוקר שהיה פשוט מעולה! מוגש בצורה שפשוט מגרה את התאבון, ואכן מייצר קרייבינג… 🙂

  5. עדי הגיב:

    אני הייתי ביום חמישי בבנדקיט ברוטשילד עם ידיה מאוד נהנו מהשירות וגם מארוחת הבוקר 😛 😛

  6. יעל הגיב:

    היינו ביום שישי בצהריים כ-9 נשים חגגנו יום הולדת 40 לאחת מחברותינו במסעדת בנדיקט
    ברח' רוטשילד.
    למרות שהמקום היה עמוס סידרו לנו שולחן גדול, המלצרים היו מקסימים פינקו אותנו.
    ארוחות הבוקר היו מעניינות מגוונות וטעימות ביותר.
    ולסיום התפנקנו בקינוחים כגון פנקיק, עוגות ועוד.
    יחס המנהלים המלצרים הברמנים היה נהדר.
    האוכל,הלחמים המיוחדים שנאפים במקום, ולסיום הקינוחים הכל היה מצויין. באנו מהצפון
    הרחוק ונהנינו מכל רגע, ואנחנו כבר מתכננים את היום הולדת הבאה באיזור, שכמובן
    בסיום נתענג עוד הפעם במסעת בנדיקט. מומלץ לכולם בחום!!!!!!!!

  7. דנה הגיב:

    פעמיים הייתי בבנדיקט. כל פעם בסניף אחר. למקום המתמחה בארוחת בוקר הייתי מצפה לרמה יותר גבוהה. האוכל היה מאוד בינוני.יש הרבה מקומות שמגישים ארוחות בוקר טובות יותר. השירות היה נורא. החל מהמארחת שאמרה שמיד מתפנה שולחן, וגרמה לנו לחכות יותר מחצי שעה.י באנו עם תינוקת וכל מקום שהתפנה לא היה מתאים לנו לדעתה. (אם לא מתאים לכם תינוקות תגידו מראש, או אם אין מקום אז גם תגידו). קיבלנו סלסלת לחמים לזוג למרות שהיינו ארבעה ולא היה מי שישאל אם נרצה תוספת. ולבסוף, כל הזמן ניסו לפנות לנו את השולחן, למרות שעוד לא סיימנו את האוכל (מישהו מנסה לזרז אותנו?).
    נוצר הרושם שהמקום פונה יותר למבקרים שבאים מחוץ לתל אביב ולא לאלה שגרים בא. אחרת אני ממש לא יכולה להבין את החוויה הלא נעימה. זה ממש לא מקום להתרווח בו לארוחת בוקר עם חברים.

  8. מיכל הגיב:

    אני מציעה את בנדיקט בהרצליה!
    הרבה פחות רעש ובלאגן, יותר מרווח, והאוכל לגמרי בסדר!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s