אבו-חסן (עלי קרוואן)

אבו-חסן יהיה המקום הראשון שיקבל כאן 5 כוכבים. זה, כמובן, ברור מאליו לכל מי שמכיר אותי. בלי שום תחרות, אבו-חסן זה המקום שאכלתי בו הכי הרבה פעמים בחיים, ועם ממוצע ההנאה הגבוה ביותר.

בשתי התקופות בהן שהיתי תקופות ארוכות בחו"ל (בארה"ב ובאוסטרליה), המסבחה של אבו-חסן הייתה האוכל שהכי התגעגעתי אליו, ובכל פעם שהגעתי לארץ היה ברור שלמחרת בבוקר אני מתייצב שם. ברוב התחומים בחיים אני מנסה להיות אדם מתון ולהמנע מאמירות חותכות ולא-מתפשרות. לא כך במקרה הזה: המסבחה של אבו-חסן היא מנת החומוס הטובה ביקום. נקודה.

אבו-חסן

אחרי שסגרנו את זה, אפשר לתת קצת פרטים, למי שלא מכיר. אבו-חסן ממוקם ביפו (כתובות בהמשך), כאשר בשתי החומוסיות מגישים רק מנות חומוס/פול ושתייה. אל תצפו לביצים, חמוצים, סלטים או צ'יפס. למעשה יש למשפחה גם מסעדה (ממול אחת החומוסיות) שמגישה גם חלק מהדברים האלה, אבל זה באמת מיותר. לכו על העיקר. העיקר זה מסבחה/חומוס/פול ועירובים שונים שלהם, שמוגשים עם פיתות, בצל ורוטב חריף (תערובת של לימון, שום ופלפל ירוק חריף). ברוב המקרים תחכו בתור בכניסה עד שיתפנה שולחן, או ליתר דיוק – מקום בשולחן, כי כאן ממלאים שולחנות ורבים על כל כסא. אולם לאחר שהתיישבתם צפוייה לכם חוויה קולינרית אורגזמטית.

חישוב הזמן באבו-חסן הוא כזה:
5-15 דקות – לחכות בתור בכניסה
15 שניות – מרגע הישיבה עד שהמלצר מגיע לקחת הזמנה
60 שניות – עד להגעת המנה (כולל את הזמן שלוקח להזכיר למלצר שהוא שכח את השתייה)
10 דקות – לאכול
3 דקות – להדחק בתור לקופה כדי לשלם

עכשיו כל מה שנותר הוא לדון בכל מיני סוגיות, שרק משוגעי חומוס יעריכו את חשיבותן. מאחר שאני כנראה כזה, אנחנו נדון בכולן בכובד הראש הראוי:

לאיזה סניף ללכת?

שנים ארוכות היה רק סניף אחד, ברחוב הדולפין 1. היום יש סניף נוסף ברחוב שבטי ישראל 14 (קרוב לפינת יהודה הימית), ומסעדה ממול שמגישה גם אוכל אחר. טהרני אבו-חסן ילכו תמיד לסניף הראשון ("המקורי", "ההיסטורי"). אני מגיע יותר לסניף השני, פשוט כי הוא קרוב יותר לעבודה. המסבחה היא אותה מסבחה, ושני המקומות פתוחים ממוקדם בבוקר (אין לי מושג מאיזו שעה בדיוק – אלה לא השעות שלי…), עד שהחומוס נגמר – שזה לרוב קצת אחרי 2 בצהריים. להערכתי, בסניף הראשון (שהוא קטן יותר) מחכים קצת יותר זמן בתור, אז גם זה סוג של שיקול.

מה מזמינים?

מסבחה. לא אכפת לי אם אתם לא יודעים מה זה. מזמינים מסבחה, בטח אם זו פעם ראשונה שלכם שם. מתקדמים יכולים לגוון קצת (נניח לקחת "משולש" – חומוס, פול ומסבחה). ומה עם חומוס? אז ככה. יש הסכמה רחבה בקרב חסידי אבו-חסן שהחומוס שלו הוא טוב (ואפילו טוב-מאוד), אבל המסבחה היא יצירת מופת, שנוצרה ברגע של השגחה אלוהית. לכן, לוקחים מסבחה. אני נותן אישורים מיוחדים להזמנת חומוס רק במקרים הבאים:

  • סיימתם מנת מסבחה ואתם עוד רעבים? במקרה זה יש אישור מיוחד להזמנת חצי מנת חומוס.

  • הטמפרטורות היום הן 40 מעלות בצל, ואתם לא מסוגלים לאכול משהו חמים? במקרה זה יש אישור מיוחד להזמין חומוס במקום מסבחה, וכל-זאת בתנאי שאתם חוזרים בתוך טווח של שבוע ואוכלים מסבחה.

  • סיימתם לאכול ואתם רוצים לקחת משהו הביתה? אני חושב שמסבחה צריך לאכול רק חמה ובמקום. לקחת הבייתה עדיף חומוס.

לערבב או לא לערבב?

כאן הדעות חלוקות במיוחד, ובמקרה זה אני מסכים שאיש איש וטעמו. ידידי אורי נוהג לשפוך את כל החריף על המסבחה, לערבב הכל ולאכול. אני שופך קצת כל פעם, לא מערבב, ומעדיף שהמסבחה שלי תהייה קצת שונה בכל רגע – פעם עם קצת יותר פפריקה, פעם עם קצת יותר כמון, וכן הלאה.

לאכול את הבצל?

יש משהו בשילוב הזה של המסבחה והבצל – אין שום ספק. מצד שני, אני יכול רק לומר שכשאני מתעתד ללמד אחרי האוכל, או סתם לדבר עם מישהו ממרחק של פחות משלושה מטר, אני לא נוגע בבצל.

לאכול עם פיתה או רק עם המזלג?

מי שלא מכיר מסבחה לא יבין את השאלה בכלל, אבל סופרי הקלוריות שביניכם ישמחו לגלות שמסבחה אפשר לאכול בלי לנגב עם פיתה. יש גם משהו יותר נקי וטהור לאכול אותה סתם כך, בלי לעמעם את הטעם שלה. אני נוהג לאכול חלק עם מזלג וחלק לערום על פיתה.

מה שותים עם חומוס או מסבחה?

גם כאן יש ויכוחים סוערים. הדעה המקובלת היא שכפי שלסטייק טוב מתאים יין אדום, הבחירה הטבעית לחומוס היא קולה, ובעדיפות שנייה – בירה שחורה. אני מזדהה עם העיקרון הנ"ל אבל חייב להתוודות שאני מזמין דיאט ספרייט או סודה.

טוב, הפוסט הזה כבר מתארך כל-כך, שאני חושב שאחסוך מכם סוגיות הרות גורל נוספות. רק אנצל את הבמה להמליץ על הבלוג המצויין "חומוס להמונים" (שכולל ביקורת על אבו-חסן), ולהציע לכם לרוץ ל"אבו-חסן" כבר מחר (די סביר שתמצאו אותי שם)…

פרטים: אבו חסן (עלי קרוואן), הדולפין 1 ושבטי ישראל 14, יפו, טלפון: 03-6828255 (אבל אל תעשו צחוק מעצמכם בלנסות להזמין מקום)

פוסט זה פורסם בקטגוריה 5 כוכבים - נהדר!, חומוסיה, יפו. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על אבו-חסן (עלי קרוואן)

  1. gcplus הגיב:

    מסכים עם כל מילה – ביקורת מצויינת !!
    הייתי מוסיף שבמסעדה או "המסעדה" ניתן להזמין כדורי פלאפל טעימים וסלט ,דברים שהם בחזקת "הס מלהזכיר" בסניפים הרגילים.
    במסעדה גם ניתן לאכול את המנה השמיימית 🙄 מבלי שעיניים רעבות (של העומדים בתור) ילוו אותך (שזה עוד פקטור בבחירת המקום לאכול בו את המסבחה).

  2. בועז הגיב:

    מברוק על ההתבלגות!
    התחלת בגדול, הכי גדול.
    לקחתי לשם באחרונה גם עמית עיסקי (לא יהודי)מארה"ב שכל כך התלהב (ממה שאני מגדיר כ-FAST FOOD הטוב בעולם)מעל ומעבר ורצה לפנות לרשת הידועה במולדתו ובעמים ולהציע להם להוסיף לתפריט הגלובאלי גם מק-סבחה…
    גם שף אירופי מכוכב (בפוטנציה) קלט במחי ניגוב את השלמות שבקערית שלפניו.

    המשך פעילות טעים ונעים.

  3. Nalogrin הגיב:

    היכן האמת בפירסום? 😯 לא ייתכן שחומוס הוא דבר ככ נפלא
    מספיק לציין רק את הכבדות והעייפות (והיציקה בבטן) שמתלווים אף הם לארוחת החומוס

    וסליחה אם אני נשמע פרובינציאלי, פשוט, בחיפה אנחנו לא רגילים לחכות יותר זמן בתור מאשר במסעדה עצמה.

    מה שכן, הסדרי הישיבה במקום זימנו לנו היכירויות דיי הזויות…

  4. לקרדה הגיב:

    זהו בהחלט ה-פוסט שממש גרם לי לקרקורים עזים בבטן.
    ואכן הסוגיות הן חשובות וכבדות משקל. אך האם כבודו יוכל להשמיע דעתו בדבר ה-משולש הידוע (בכפר סבא בכל אופן) של חומוס-פול-בצה ?

  5. פיינשמקר הגיב:

    אם יורשה לי להגיב ביחד לשתי התגובות האחרונות, הרי השילוב חומוס-פול-ביצה שציינה לקרדה הוא הוא העשוי ליצור את העייפות והכבדות שהוזכרו ע"י nalogrin. מי שאוכל אצל אבו-חסן מסבחה לא חווה שום תחושה של "יציקה בבטן". רק תחושה של אושר בלב.

  6. Drazick הגיב:

    נסה את קרמאווי בי-ם.
    אין כתובת רק בתוך העיר העתיקה על שרפרף קרוב לשער שכם.

    בתור אחד שגר באיזור וטעם הרבה מהחומוס של אבו חסן, קרמאווי עדיין הרבה הרבה הרבה יותר טוב…
    והייתי צריך לטעום רק פעם אחת כדי להיווכח בכך…

  7. פיינשמקר הגיב:

    כרגיל בויכוחים על אבו-חסן, צריך להבהיר היטב על מה מדובר: אם אתה מדבר על החומוס, יכול להיות שאתה צודק. אם אתה מדבר על המסבחה – קשה לי מאוד מאוד להאמין, אבל אלו דברים שאני תמיד מוכן לבדוק… 😉

  8. בא לסעוד הגיב:

    איך הלכו גיבורים!
    צריך לציין איך שהוא את מותו של יקיר הבלוג – עלי. האיש והאגדה. לטיפולך נודה

  9. שרונית החומוסית הגיב:

    איןןןןןן אין על אבו חסן.
    לפחות לא על המסבחה היותר ממופלאה.
    שום יציקה – רק זכרונות מתוקים ותחושה אלוהית.
    בירושלים תבדקו את חומוס לינא ברובע המוסלמי של השוק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s