ג'וז ולוז

תגיד, אמרתי לבנזוג לפני כמה ימים, זה לא נראה מוזר שכתבתי שלושה פוסטים בבלוג, וכולם היו המלצות על מקומות טובים?

ברור שזה מוזר, ענה הבנזוג את התשובה שלא רציתי לשמוע, אם תמליץ על כל מסעדה שאתה כותב עליה, אנשים יתחילו לחשוב שאין לך טעם!

אבל מה אני יכול לעשות, התפתלתי, אנחנו צריכים ללכת עכשיו בכוונה למקום גרוע?

זאת באמת בעיה רצינית למבקר החובב, שלא נשלח ע"י גורם חיצוני, ולא משלמים לו על הארוחה (למרבית הצער…). הרי אנחנו יוצאים כדי להנות, ולכן לרוב הולכים למקומות שהיינו בהם בעבר ונהנינו, או לכאלה שהומלצו ע"י חברים או מבקרים אמינים, ומה לעשות – רוב המקומות האלו לא רעים בכלל…

אז החלטתי להתעלם באלגנטיות מהבעייה. שלושת קוראי הקבועים – אתם תצטרכו לתת בי אמון וזהו. כהכרת תודה על האמון, אני אזכה אתכם היום בביקורת על המקום שהייתי הכי מעדיף שישאר סודי. גם כך, תמיד מלא, אי אפשר להזמין מקום וצריך לחכות או לוותר…

וזה אולי הדבר הראשון שצריך לומר על "ג'וז ולוז" – בואו מוקדם. 7 או מקסימום 8 זה טוב. יותר מאוחר – ויש סיכוי טוב שלא יהיה לכם מקום. אבי אפרתי הגדיר את ג'וז ולוז כשהוא נפתח, כמקום מהז'אנר האלטרנטיבי. זאת הגדרה שמוצאת חן בעיני, וגם מסבירה למה אני אוהב את המקום. שום דבר כאן לא רגיל. העיצוב הוא רטרו בסגנון עדות "פועה", "נועה" ו"סלונה", עם ריהוט אקלקטי שנראה שהגיע משוק הפשפשים, או מהדירה של סבא וסבתא. הקהל מעורב אך עם נציגות נאה לקהילה ההומו-לסבית ולאושיות תרבות בהתהוות (סופרים, משוררים, שחקנים, במאים וזמרים – והכל גם בלשון רבות). התפריט משתנה כל יום ומודפס במכונת כתיבה עם שלל התחכמויות שרובן מובנות רק ליודעי ח"ן. עלמה ואורית, בעלות המקום, לא מפרסמות בשום מקום, חוץ מאשר במגזין אחד, שוודאי כולכם קוראים אותו: כביש 40 (מקומון מצפה רמון). אחרי כל זה, צריך באמת להסביר למה זה אחד המקומות האהובים עלינו בתל-אביב ולמה אנחנו לוקחים אליו את כל מי שאנחנו רוצים להרשים ב"קוליות" שלנו?

ג’וז ולוז
ג'וז ולוז. התמונה מהבלוג "בלוג זה לחלשים"

לפני שאתם תוכלו להרשים מישהו, עליכם למצוא את המקום. זו לא משימה קלה, כי המסעדה לא פונה לרחוב, אבל אם אתם בוגרים של קורס ניווט בצבא, אני בטוח שתצליחו בסוף. כשהגעתם, עומדות בפניכם 3 אפשרויות: לשבת בקומת הקרקע הצוהלת והמעושנת קשות (ליד הבר הקטן והמטבח החצי-פתוח), לעלות לקומת הגלריה ולהנות מקצת יותר אינטימיות, או (כשמזג האוויר מאפשר) לשבת בחצר החמודה. בכל מקרה, מובטח לכם להנות מהקסם המיוחד של ג'וז ולוז.

ומה תאכלו? קצת קשה לי לדעת, כי, כאמור, התפריט משתנה כל הזמן. בכל מקרה, זה יהיה אוכל טעים ומושקע, למרות שלעיתים עשויות להיות גם כמה נפילות קטנות. בביקור האחרון שלנו (בעוד אחד מאותם אירועי יומולדת שכנראה לא יסתיימו לעולם), בשבוע שעבר, אכלו הנוכחים סטייק אנטריקוט, שלי נראה קצת שמן מדי, אבל שני הבולסים נהנו ממנו מאוד, טרטר בקר (חתיכות קטנות של בשר נא) בשמן כמהין – מנה לא גדולה (וטוב שכך, מוסר הבנזוג, הטעמים מאוד דומיננטיים) אך מעולה, סב'יצה דג על חציל קלוי ויוגורט – גם מצויין, שרימפסים בקארי ירוק, ו(לטעמי שיחוק הערב) – קומפוט שזיפים עם שמנת. איזה תענוג…

אה, כמעט שכחתי – יין. באופן מפתיע, למרות הקלילות שג'וז ולוז משדרים, הם לוקחים את נושא היין ברצינות. יש להם מבחר לא גדול של יינות טובים, שאת כולם אפשר לקבל גם בכוס (24 ש"ח) וגם בבקבוק (110 ש"ח). אפשר להבין למה אני מתלהב כשרואים שבין היינות הללו יש את אחד מהלבנים הטובים ביותר שלנו (לדעתי) – תבור סוביניון בלאן אדמה גיר, את פלאם קלאסיקו, ויינות של אמפורה (יקב שאני מעריך במיוחד). שני טיפים – ראשית, התמחור הזהה של כל היינות גורר גם כמה אבסורדים. למשל, מד-רד וריטון של אמפורה, שבחנויות היין נמכרים ב-55 ו-85 ש"ח, בהתאמה, נמכרים כאן באותו מחיר, ולכן שווה לכם לפנק את עצמכם וללכת על הריטון. טיפ שני – היין מוגש כאן בכוסות שונות ומשונות. אם אתם רוצים כוס יין "אמיתית" – בקשו.

לסיכום, ג'וז ולוז הוא מקום שאנחנו שבים וחוזרים אליו, ובדיוק סוג המקומות שאנחנו מחפשים כשאנחנו בחו"ל. ממש רציתי לתת לו 5 כוכבים, אבל לאחר התחבטויות קשות, החלטתי רק על 4. למה? קודם כל, בגלל שאי אפשר להזמין מקום, וזה די מעצבן, אבל בעיקר בגלל מדיניות העישון בחלל המסעדה. אם לא התיישבתי בשולחן הנכון, זה יכול להרוס לי ערב. אם גם אתם סובלים מסיגריות כמוני, נצלו את הסתיו ובואו לשבת בחצר של ג'וז ולוז. אני בטוח שתודו לי.

פרטים: גו'ז ולוז, יהודה הלוי 51, תל-אביב, טלפון: 03-5606385 (סגור בשישבת ומתי שמתחשק להן)

פוסט זה פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, לאוהבי יין, מסעדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על ג'וז ולוז

  1. אהלן עופר! ומזל טוב על הבלוג. שאלה לי: האם שמן כמהין זה למעשה truffle oil? אכלתי לא מזמן פיצה אלוהית עם פטריות טריות והשמן הנ"ל. היה מדהים. נקווה שג'וז ולוז לא יחליטו לסגור שוב לחודש וחצי בפעם הבאה שאהיה בארץ… 🙄

  2. פיינשמקר הגיב:

    אכן, שמן כמהין זה truffle oil וזה יכול להיות מאוד טעים, בעיקר אם הוא עשוי באמת מכמהין

    יש לציין שבחגים האלה, ושלא כהרגלן, עלמה ואורית החליטו לפתוח רוב הזמן! יאללה, בואי כבר…

  3. אישיוז הגיב:

    מזל טוב על הבלוג!
    להיות מבקר מסעדות זו אחת מ-5 העבודות הנחשקות ביותר, אז נתעלם לרגע מהעובדה שלא משלמים לך ונתרכז באיזה כיף זה לאכול בחוץ ועוד להביע דעה אח"כ.

    רציתי ליצג כאן מיעוט מקופח ולשאול אם יש שם משהו צמחוני.
    אני יודעת שאוהבי בשר רואים רק מנות עם בשר בכל מקום ולא אכפת להם משום דבר אחר, אבל לפחות תספר לי אם יש משהו בתפריט שפונה גם אלינו, אוכלי החסה.
    בקיצור, נשמע ממש נחמד והייתי רוצה ללכת אבל האם זה מקום ידידותי לצמחונים?

  4. פיינשמקר הגיב:

    הי אישיוז ותודה על הברכות!
    את מכירה את הנושאים שיש בבלוגים, כשלכל פוסט מצמידים כמה כאלו? אז כשהקמתי את הבלוג, פתחתי עוד שני נושאים, שעדיין לא השתמשתי בהם: "לצמחונים" ו"כשר"…
    בכל מקרה, מתוך ארבעת המקומות כתבתי עליהם עד עכשיו, הכי ידידותי לצמחונים הוא אבו-חסן, שבו פשוט אין בשר (בחומוסיות), אחריו "הוראס" שבו יש די הרבה אופציות לצמחונים (ואפילו צויינה בו לטובה שלישיית הלביבות). בג'וז ולוז יש כמה אופציות נחמדות (אבל, כאמור, משתנות כל הזמן) וברוני ג'יימס יש מעט מאוד.

  5. קרועה הגיב:

    קולולולולו ! בשעה טובה על השקת הבלוג, אין מתאים ממך

  6. almost30 הגיב:

    אכן מקום שווה. אני דווקא הייתי משאיר את הכוכב החמישי. הועבדה שלא ניתן להזמין מקום זה חלק מהקטע שם(לדעתי) . הכל מאוד ספונטני, יש/אין מקום, יש/אין אוכל וכו', באים בגלל המקום וכל השאר לא צפוי.
    ואת כל זה אני אומר לאחר ביקור חד פעמי בינתיים(מעניין מי לקח אותנו… )
    כנראה נחזור לשם בקרוב 🙂

  7. אור הגיב:

    עוד חשוב לציין, עם כל אהבתי ליין, כי בזמנו זה היה אחד המקומות היחידים שהיה אפשר להשיג בו את בירת טייבה המצוינת, ועוד מהחבית!

  8. עוד בלוג מהנה באותו נושא מהנה עם אחלה תמונות:
    http://gastronomicaljourney.wordpress.com/2006/08/

  9. פיינשמקר הגיב:

    אוי, איזה תמונות… אני מרייר… 😮

  10. חני הגיב:

    בלתי נסבל לשבת במסעדה קטנה וצפופה כשמותר לעשן כולל בעלי המסעדה.
    לא שמעתם על החוק החדש של העישון?
    למה הבריאות של מי שלא מעשן צריכה להיפגע בגלל שכל מי שרוצה יכול לעשן בחלל הקטן?

    כדאי להגיד ישר למי שמגיע שמעשנים במקום הסגורכדי שלא ישב ויזמין.
    חבל!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s