מצד אחד, נראה לי מגוחך לכתוב ביקורת על "אורנה ואלה". קודם כל, מי לא מכיר (ולרוב אוהב)? וחוץ מזה, כבר כתבו על בית הקפה הזה כל-כך הרבה, שמה יש לי לחדש? מצד שני, נראה לי מגוחך לא לכתוב על "אורנה ואלה". זה הרי הבית-קפה שאני הכי אוהב בתל-אביב, וספר הבישול שלו היה הספר היחיד שלקחתי איתי לשנה במלבורן (והוא זכה להערצת כל מי שאכל אצלנו).
אז כפי שאתם רואים החלטתי לכתוב. מה שנחמד הוא שעשרות ביקורים שלי במקום מאפשרים לי לכתוב לא רק על מה שבמקרה אכלנו בפעם האחרונה, אלא משהו כללי יותר.
"אורנה ואלה" הוא בית הקפה התל-אביבי המושלם. אפשר לבוא אליו לסתם קפה, לקפה ועוגה, ללחם וסלט או לארוחה מלאה. האוכל תמיד יהיה מעולה, המלצרים תמיד יהיו הכי חמודים בעיר, ואפילו האנשים מסביב יהיו נחמדים (כשלרוב גם תכיר כמה מהם). ההתלבטות היחידה הקשורה ב"אורנה ואלה" היא מה להזמין. את רוב המנות אני כבר מכיר והכל כל-כך טעים… אז נכון שלביבות הבטטה הן סופר קלישאיות, אבל הן עדיין כייפיות. מצד שני, אולי עדיף היום את קארי העוף על האורז הבסמטי? ומה עם מרק השעועית השחורה עם לביבות האורז? ואם אנחנו בעניין של קינוחים – מה ניקח הפעם: את עוגת השוקולד-סאקה הנפלאה, או את עוגת הפרג עם רוטב השוקולד והגלידה? אכן, דילמות קשות. לא פשוט בחיים.
מרק שעועית שחורה עם לביבות אורז שהכנתי מהספר
המקצוענות של "אורנה ואלה" ניכרת גם בספר שלהן. נדמה שהמתכונים נוסו ושוכללו כל-כך הרבה, והם מוסברים כל-כך בפירוט ובדיוק, שאי אפשר לא להצליח בהכנה שלהם. גם במקום עצמו, האוכל הוא משהו בין "אוכל של בית-קפה" ל"אוכל של מסעדה", ובדיוק מה שאני אוהב – לא פורמאלי (מנה ראשונה, עיקרית וקינוח), אבל גם לא הסטנדרטי של בתי הקפה בארץ (כריכים, סלטים, פסטות). אם הייתי פותח בית-קפה/מסעדה, זה בדיוק הקונספט שהייתי מאמץ.
מעבר לאוכל עצמו, לשבת ב"אורנה ואלה" זו תמיד חוויה אורבאנית. במשך היום, כשלא מלא, זה נחמד ומרגיע. בערב, כשמלא (ולעיתים צריך לחכות בחוץ למקום), זה שמח ומלא-חיים. לכאורה סתם בית-קפה, אבל בעצם – תל-אביב כמו שהיינו רוצים שתהייה: פתוחה, ליבראלית, חברתית. ואם עוד לא שכנעתי אתכם – לכו לקרוא את הכתבה המצויינת של אייל גרוס. אה, ובעניין דרוג – ברור שחמישה כוכבים, לא?
פרטים: אורנה ואלה, שינקין 33, תל-אביב, טלפון: 03-6204753 (אבל אי אפשר להזמין מקום)
היה טעים? 
כצפוי, הצלחת לדרדר אותי ולא רק שמצאתי בית קפה נחמד ליד הבית, אפילו כתבתי עליו כאן: http://venividi.blogli.co.il/archives/5 (אבל אתה כותב יותר יפה ~מתחנפת~ 🙂 )
אכן ותודה על הדברים היפים על רשימתי. ועכשיו אנו עדיין מחפשים את התחליף הלונדוני. לא ברור אם יש דבר כזה, ואולי מלכתחילה אסור בכלל לחשוב על תחליף לא.וא.!
אייל – בהצלחה! 🙂
Islay – שיחקת אותה עם הבלוג החדש! (וגם ההתחנפות הייתה לא רעה, חבל רק שלא נכונה…).
אתה נסחף. בביקורי האחרון האוכל היה טוב, אבל התור בחוץ בצהריים היה סיוט בלתי נשכח(בחום כבד. קיבלנו מים) והמלצר הגיש לנו קנקן מים עם הגב! חוויה יחודית.
עם הגב? איך מגישים קנקן מים עם הגב? זה באמת נשמע כמו חוויה יחודית.