סוניה געצל שפירא

סוניה געצל שפירא הייתה אשתו של מאיר געצל שפירא, מעשירי תל-אביב הקטנה, שבנה גם את שכונת שפירא וגם את סמטה פלונית וסמטה אלמונית היוצאות מרחוב קינג ג'ורג'. האגדה מספרת ששפירא ניסה לקרוא לסמטאות על שמו ועל שם אשתו (מזכיר את סמי ואביבה עופר?), אולם אז הוא נתקל בראש עיר פחות טולרנטי לעשירים מרון חולדאי – קראו לו מאיר דיזינגוף, שהסיר את השלטים שקבע שפירא, ונתן הוראה שהסמטאות יקראו, זמנית, סמטה פלונית ואלמונית. מה זה "זמני" בארץ כולנו יודעים…

רבים מכירים את פסל האריה בקצה סמטה פלונית, שהקים מאיר כדי להגן על אשתו. פחות אנשים יודעים שברחוב המקביל (סמטה אלמונית) מצוי בית קפה הקרוי על שמה. זה בדיוק הזמן הנכון להגיע לבית הקפה. הוא חמוד בכל עונה, אבל עכשיו החצר הפנימית שלו יפה מתמיד, ובערבים המעטים שיש לנו, שבהם נעים בחוץ – לא קר ולא חם מידי, הישיבה בחצר הזו היא משהו שאתם ממש חייבים לעצמכם.

מלבד הישיבה הנינוחה בחצר, מסביב לשולחנות עגולים עם פסיפסים, תהנו גם מאוכל נחמד ולא יקר, שכולל גם לא מעט אופציות צמחוניות, וארוחות בוקר שמוגשות כל היום. כשהייתי שם בפעם האחרונה, לפני כמה ימים, אכלתי כריך בדואי שכלל חצילים, גבינת עיזים, ירקות וכמובן הממרח הבדואי המפורסם – הפסטו (כן, כן, של הבדואים מחבל ליגוריה). היה טעים. יש גם שילובי מיצים מעניינים. אני, למשל, שתיתי מיץ לימוציות (לימון + חמוציות. תודו שמעניין).

תפארתה של "סוניה" לא תהייה על היצע היין שלה. קיומן רק של שתי אופציות הלבנות ושלוש אדומות הוא לא משהו שיש להתגאות בו. לעומת זאת, היצע האלכוהול שאינו יין מרשים יותר, ואף זול בצורה מפתיעה. אם תזמינו בקבוק בירה (יש כמה אופציות נחמדות מאוד) תקבלו אותו עם שתי כוסות קפואות, כך שתוכלו לחלוק בו לפני שהבירה תתקרר.

לסיכום, "סוניה געצל שפירא" יכולה להיות המרענן הרשמי שלכם לקיץ 2008. אם לא באתם באופניים, באוטובוס או ברגל, תוכלו (לרוב) למצוא חנייה בחניון מכבי המאוד סמוך. תהנו!

פרטים: סמטה אלמונית 1, תל-אביב, טלפון: 077-5261234

פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, בית קפה, לצמחונים, מסעדה | 3 תגובות

מה קרה, הפסקת לאכול?

כך שאלו אותי כמה אנשים למראה דלילותו של הבלוג בשבועות האחרונים. אז לא, לא צריך לדאוג. הבנזוג ואני עדיין אוכלים, ואפילו טוב. הוכחות אפשר למצוא בבלוג של הבנזוג, ובפירוט כרטיס הויזה שלי. אז למה אין ביקורות חדשות? קצת עומס בעבודה (אבל מחר מסתיים הסמסטר!), קצת החום שלא עושה כ"כ חשק לארוחות מלאות במסעדות, וקצת התחושה שאין משהו ממש מעניין לכתוב עליו…

אני לפחות מרגיש שלא התרחשו בתקופה האחרונה דברים מרתקים בסצינת המסעדות המקומית (לא, אני מסרב ללכת למופע האימים של אייל שני), אז אנחנו מגיעים שוב ושוב לאותם מקומות אהובים וישנים (ג'וז ולוז, אורנה ואלה, פועה וכו') ונהנים מאוד, אבל אלו לא דברים שיביאו ביקורות חדשות לבלוג.

אז זה המקום לצאת בתחינה לשלוש קוראותי הקבועות: יש לכן הצעות? מקומות חדשים שכדאי לבקר בהם ולבקר אותם? משהו מעניין קורה בעיר? אשמח שתגיבו כאן…

פורסם בקטגוריה כללי | 11 תגובות

נורמה ג'ין

הייתי לא מזמן ב"נורמן" – האח הקטן והחמוד של "נורמה ג'ין", מה שהזכיר לי שהאחות הגדולה היא עוד אחד מהמקומות האלה, שאנחנו הולכים אליהם הרבה, אבל איכשהו עדיין לא כתבתי עליהם בבלוג.

"נורמה ג'ין" הייתה פעם פאב. היום הייתי מגדיר אותה יותר כמסעדה עם בר – אבל איזה בר! האוכל כאן הוא טוב, אבל העיקר זה השתייה, וליתר דיוק – הבירות והוויסקי. המקום מציע מבחר מסחרר של וויסקים (130 סוגים, ע"פי הפירסומים), וכ-60 בירות שונות הכל רחבי תבל, חלקן מהחבית. בין הבירות יש כאלה עם תפוחים ("ניוטון"), מותססות בדבש ("ברבר וינטר"), עם דובדבנים ("קריק"), ו"סתם" כל מיני בירות מנזרים בלגיות מעניינות.

התפריט, כצפוי, כולל כל מיני המבורגרים, כנפי עוף וסטייקים, אבל גם מנות מקוריות יותר כמו "קרפצ'יו סינטה בבורבון", או קלמארי בגריל. למרות שניסיתי גם את הספייר-ריבס, וגם את כריך העוף קייג'ן (שהיו טובים), לרוב אני מתפתה ללוות בירה טובה בנקניקיות הבית. אחת מהן (כשרה במיוחד), עשויה עם בייקון, ויסקי וזרעי כוסברה, והשנייה היא נקניקיית טולוז עם גבינת פקורינו. בחיי שזה מוריד את הבירה ממש טוב. עוד נקודה לטובת המקום הם "מסלולי הטעימות" שהוא מציע. אפשר לקבל סט של בירות (או וויסקים) בכוסות קטנות יותר וכך לטעום מבחר ולעשות השוואות. זה נחמד ולרוב גם מחכים.

לסיכום, נורמה ג'ין היא מקום מומלץ ביותר לכל חובב אלכוהול (שאינו יין – ביין הם די חלשים). בנוסף לחלל המרכזי יש גם חצר נחמדה בחוץ, וגם צ'ופר לכל מאותגרי החנייה בתל-אביב (כלומר – לכולם) – חניון ענק וחינמי ממש מחוץ למסעדה (על רחוב אליפלט). אז שווה להגיע לפני שפיתוח האיזור יתקדם. אז, כמובן, החניון כבר יהיה בתשלום, או שיבנו עליו איזה מגדל או שניים…

פרטים: נורמה ג'ין, אליפלט 23, תל-אביב, טלפון: 03-6837383

פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, אפשר לנשום, בר, מסעדה | 7 תגובות

רדיו רוסקו

בחצר מקסימה ברחוב אלנבי, בה שכן בעבר הבר "שושנה ג'ונסון", מתחבאת המסעדה האיטלקית של מנה שטרום הנושאת את השם המוזר "רדיו רוסקו". היא מוגדרת כ"אנטוקה" (חנות יין בלטינית), אך בעצם היא מסעדה לכל דבר, שיש לה גם מבחר יינות מרשים.

הגענו לרדיו-רוסקו לפני שבועיים, אחרי המלצה של סטודנט שלי. בינתיים הספקתי להיות שם שוב, כך שאני מרגיש בטוח מספיק כדי להמליץ. הפעם הראשונה הייתה בצהריי שבת, והסתפקנו בארוחה קלה – חלקנו שתי מנות מהמיוחדים של היום – קלמארי עם רוקט ופיצה ביאנקה. ניסינו גם שתי כוסות מיין הבית – הלבן והאדום, שהיו לא משהו. בפעם השנייה הגעתי ביום שישי, עם חברתי נירית, שהיא מהמבינות הגדולות בעסקיות שוות בעיר. ואכן, העיסקית שלקחנו, שכללה מנה ראשונה, פיצה ושתייה (קלה, יין הבית או קאווה) – וכל זה ב-49 ש"ח, התגלתה כמוצלחת ביותר (יש גם עיסקיות יקרות יותר, ב-59 ו-69 ש"ח). אני נהניתי מאוד משלישיית קרוסטיני (עם עגבניות, קפונטה חצילים ופטריות), ונירית התענגה של קרפצ'יו סינטה. שתי הפיצות שהזמנו – אחת עם תרד,ריקוטה, צנובר ועגבניות מיובשות, והשנייה עם פפרוני, היו משובחות גם הן. הקאווה הייתה קאווה, לא יותר, אבל בצהריים, עם פיצה, מי צריך יותר?

השירות ב"רדיו רוסקו" מאוד ידידותי וקשוב, ובכלל יש אווירה טובה במקום. נחמד מאוד לשבת בתוך המסעדה, אבל ה"שוס" הגדול של המקום, לטעמי, הוא החצר הפנימית דרכה נכנסים. לרוע המזל (שלי, לפחות), זה גם האיזור שבו מרשים לעשן (למרות השלטים המורים ההיפך). למרות זאת, בגלל האוכל הטוב וההרגשה הנעימה שהמקום משרה, אני מעניק לו 4 כוכבים.

פרטים: רדיו רוסקו, אלנבי 97, תל-אביב, טלפון: 03-5600334

פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, לאוהבי יין, מסעדה | 3 תגובות

יאפא

זה שעוד לא כתבתי על "יאפא" בבלוג רק מוכיח שלפעמים שוכחים את הדברים הפשוטים והטובים בחיים. "יאפא" היא כבר כמה שנים אחד מהמקומות הקבועים שלנו ביפו, ומכל הסיבות הטובות שבעולם: היא בבעלות משותפת יהודית-ערבית, סמל לדו-קיום, בית-קפה שנעים לשבת בו עם אוכל מיוחד, טעים וזול, ובנוסף לכל זה היא מתפקדת גם כחנות ספרים וספרייה, וכמרכז תרבותי לערבים ספרותיים ומוזיקליים, הרצאות וקורסים ללימוד ערבית. 

מה עוד אפשר לבקש? אה, אם אתם מבקשים תיאור מפורט של התפריט, אז אני בבעיה. האוכל משתנה מידי פעם, ואני לא ממש זוכר, אבל לרוב יש סלטים טובים, מרק יוגורט (בקיץ), ממולאים מצויינים, מג'דרת בורגול עם יוגורט, עלי פילו ממולאים בבשר, מעלובה ועוד כל מיני תבשילים טעימים (כולל הרבה מנות צמחוניות). השירות תמיד אישי ולבבי. בקיצור, קשה לי לראות אתכם יוצאים לא מרוצים. 

פרטים: יאפא, יהודה מרגוזה 33, יפו, טלפון: 03-6815746

פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, בית קפה, יפו, לצמחונים, מסעדה | 5 תגובות

הארוחה המופרכת ביותר בעולם (כולל מתכונים!)

הרעיון היה כזה: להכין ארוחה מופרכת לחלוטין. מנות עם שילוב מרכיבים כ"כ מוזר שכל אחד יעשה מיד פרצוף של "איכס, מגעיל!", ועדיין, שהאוכל יהיה אכיל, ואם אפשר – אפילו טעים. ואיך להמציא מנות כ"כ משונות? כאן באו לעזרתי תסריטאי סידרת הקאלט אחד העם 1. זה הקטע מתוכו באה ההשראה לארוחה:

http://youtu.be/60BML701cMk

וזה בדיוק מה שהכנתי:

למנה ראשונה: ממרח דג סול עם ריבת חלב וקצח.

למנה עיקרית: לשון בקר עם חלבה.

ולקינוח: מרק אשכוליות קר עם עוגיות עבאדי מרוסקות וקצח.

חברינו הטובים אורי ואסף, מהמעריצים השרופים של הסידרה, הוזמנו לארוחה (בלי לדעת מראש למה הם באים…). הקונספט היה פשוט: אני מקפיד על הבסיס של המנות, בלי לשנות או להחסיר שום מרכיב, אבל שומר לעצמי את הזכות להוסיף מרכיבים נוספים.

הרעיון מאחורי המנה הראשונה היה ליצור שילוב של דג הסול עם גבינה (בדומה לשילוב המקובל של גבינת שמנת וסלמון), ולהוסיף מרכיבים חריפים (פלפל חריף וחזרת) שיאזנו את המתיקות של ריבת החלב.

ממרח דג סול עם ריבת חלב וקצח - המצרכים

והנה המתכון:

ממרח דג סול עם ריבת חלב וקצח

נתח דג סול במשקל 150 גרם נקי מעצמות
200 גר' גבינת שמנת 3%
1/4 פלפל ירוק חריף
1 כף של שורש חזרת מגורר
2 כפות עירית קצוצה
פלפל שחור גרוס
מעט ריבת חלב
מעט קצח
להגשה: קרקרים (רצוי קרקר דק עם שומשום וקצח), נבטי צנונית

אופן ההכנה:

1. מטגנים את הדג במעט שמן משני הצדדים. מוציאים לנייר סופג ומורידים את העור. חותכים לחתיכות קטנות.

2. מקציפים את גבינת השמנת, מוסיפים את הפלפל הירוק החריף קצוץ דק, את החזרת, העירית והפלפל השחור ובסוף את חתיכות הדג.

3. מגישים על קרקרים, מניחים מעל מעט ריבת חלב ומפזרים קצח. אפשר לעטר בנבטי צנונית.

ממרח דג סול עם ריבת חלב וקצח

מה אני אגיד לכם, אולי לא תאמינו, אבל יצא נהדר. כולנו היינו המומים מכמה שזה היה טעים.

המנה העיקרית הייתה אתגר שונה. כדי לשלב את לשון הבקר עם החלבה ניסיתי למצוא מצרך נוסף שהולך עם שניהם. החלטתי על טחינה, שהיא מצד אחד קרובתה של החלבה ומצד שני יש סיכוי שתשתלב טוב עם הלשון.

לשון בקר עם חלבה

לשון בקר
2 כוסות יין אדום
ליטר וחצי מים
עלי דפנה
כמה גרגרי פלפל אנגלי
2 בצלים
2 גזרים
חבילה של פטריות שמפיניון
מלח ופלפל שחור גרוס

טחינה גולמית
מיץ מחצי לימון
חלבה

אופן ההכנה:

1. מבשלים את הלשון בסיר עם היין, המים והתבלינים כשעתיים עד שהיא מתרככת. מוציאים, מצננים מעט ועדיין שהיא חמה קולפים את הקרום העבה העוטף אותה. שומרים את הנוזל.

2. מטגנים את הבצל, הגזר והפטריות בשמן. מוסיפים לנוזל הבישול של הלשון ומצמצמים את הרוטב.

3. אחרי שהלשון הצטננה לחלוטין, פורסים לפרוסות לא עבות, ומחזירים לרוטב המצומצם. מבשלים עוד חצי שעה ברוטב.

4. מערבבים כמה כפות של טחינה גולמית עם מיץ הלימון ועם מעט מים עד לקבלת תערובת נוזלית אך עדיין סמיכה.

5. מניחים כמה פרוסות של לשון במרכז צלחת ועורמים עליהם ירקות. שופכים טחינה מסביב ועליה מניחים גושי (או שערות) חלבה.

לשון בקר בחלבה

באמת יצא פיוז'נט. די ברור שהחלבה לא ממש הוסיפה למנה. מצד שני, היא גם לא מאוד הפריעה.

המנה האחרונה הייתה, מבחינתי, הקלה ביותר מבחינת התיכנון. הקונספט נראה לי כ"כ גאוני שהחלטתי להשאיר אותו בדיוק כמות שהוא. התוספת היחידה הייתה קצת עלי נענע קצוצים.

מרק אשכוליות קר עם עוגיות עבאדי מרוסקות וקצח - המצרכים

מרק אשכוליות קר עם עוגיות עבאדי מרוסקות וקצח

אשכוליות צהובות ואדומות (אשכולית לסועד)
עוגיות עבאדי מלוחות (2 עוגיות לסועד)
עלי נענע קצוצים
קצח

אופן ההכנה:

1. קוטמים את תחתית האשכוליות ואת החלק העליון שלהן, וחותכים את הקליפה כך שבשרן ישאר חשוף. קוצצים אותן לחתיכות בגודל בינוני ומעבירים אותן לקערה עם המיץ שניגר מהן. מוסיפים עלי נענע קצוצים ומצננים במקרר.

2. מניחים את עוגיות העבאדי בתוך שקית ומרסקים אותן בעזרת פטיש שניצלים. דואגים שישארו חתיכות בגדלים שונים.

3. יוצקים את המרק הקר לקערות מרק, מפזרים את העוגיות המרוסקות למעלה ומעטרים בקצח. מגישים מיד.

מרק אשכוליות קר עם עוגיות עבאדי מרוסקות וקצח

לדעתי המרק יצא מעולה. כך חשב גם אורי. לאסף והבנזוג, לעומת-זאת, היה קצת קשה עם החמיצות של האשכוליות, כך שבדיעבד כדאי היה אולי להוסיף גם מעט סוכר.

לסיכום, המבצע הוכתר בהצלחה. על השאלה בשם הבלוג ("היה טעים?") שנראית הפעם רלוונטית מתמיד ניתן להשיב באופן חד משמעי: כן.

גורמה, גורמה, גורמה.

פורסם בקטגוריה אוכלים בבית, מתכונים | 18 תגובות

דיאנא

אני לא כותב על הרבה מקומות מחוץ לתל-אביב-יפו. אם לדייק קצת יותר, זה הולך להיות המקום הראשון מחוץ לאיזור חיוג 03 שאכתוב עליו. אולי זה בגלל שאנחנו כמעט לא יוצאים מהעיר. לפחות מבחינה קולינרית, אין הרבה סיבות טובות לצאת.

מצד שני, שמעתי כל-כך הרבה על דיאנא, שהייתי חייב להצפין לנצרת ולבדוק על מה המהומה. כך מצאנו את עצמינו, הבנזוג ואני וחברנו ההיטקיסט (שכבר אוזכר כאן) שהוזעק מחיפה, מתדפקים על דלתה של המסעדה בשבת האחרונה.

רק מה, לא היינו המתדפקים היחידים. השעה הייתה 3, המסעדה הייתה מלאה לגמרי, והמונים צבאו על הדלתות (או, אם להיות פחות פרוזאים, חסמו את המדרכה בכניסה למסעדה). הבנזוג הצליח, תוך תרגיל הסחה נועז, לחדור פנימה ואף למצוא מלצר, שעשה איתו עסק כזה: המלצר ירשום את שמו (מה שנרשם היה: איראן) ובתמורה ערן יחזור בארבע וחצי. הוגן. כשערן הצליח לפלס את דרכו החוצה ושמענו את הבשורה, החלטנו שכנראה זה רמז ממישהו למעלה לנצל את הזמן הפנוי ולערוך ביקור בכנסיית הבשורה. חזרנו בשעה היעודה ואחרי עוד המתנה קצרה הושבנו בשולחן המיוחל.

מה שאני ידעתי על דיאנא הסתכם בשתי מילים: סלטים וקבב, וזה בדיוק מה שהזמנו. כמות הסלטים שהיגיעה (25 ש"ח לסועד) הייתה מספיקה להאכיל גדוד קטן. היו שם טחינה ירוקה, עגבניות בטחינה, קישואים בטחינה, טחינה עם כרובית מטוגנת (מעולה! ביקשנו עוד), פלאפל עם שומשום (עם קצת טחינה…), סלט אבוקדו, סלט ירקות, גזר בשומשום, חומוס (לא יותר מבסדר), חצילים על האש, חצילים ופלפלים אדומים, לבנה (מצויינת), וסלטי עשבים שונים ומשונים, שמהם זיהיתי סלט כוסברה, סלט רוקט וסלט חמציץ (טוב, את זה לא ממש זיהיתי – המלצר עזר…). היו ודאי עוד סלטים שאני לא זוכר – באמת שהיה מגוון אדיר וכמעט כולם היו טובים מאוד עד מצויינים.

למרות שלי, לפחות, כבר לא היה כוח להמשיך לאכול, הזמנו שתי מנות של קבב טלה (75 ש"ח למנה). הגיעו קבבים שמנמנים וחמודים שבשרם נקצץ לעינינו כמובטח, שישבו על פיתה ערבית ולצידם עגבניה ובצל קלויים, תפ"א ומג'דרה. זה המקום להודות: ציפיתי להתגלות (אולי בהשפעת הכנסייה) והיא לא הגיעה. הקבב היה טוב, אך לא משהו שלא אכלתי כמוהו בעבר.

לסיכום, דיאנא מקבלת 4 כוכבים בזכות הסלטים שלה, שבשקלול המגוון והאיכות אין להם מתחרים (נכון שעדיין לא אכלתי ב"אל באבור"). בפעם הבאה אנסה לא להגיע בשבת, ואזמין מקום מראש.

פרטים: דיאנא, פאולוס השישי 51, נצרת, טלפון: 04-6572919

פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, לצמחונים, מסעדה | 4 תגובות

פאפא'ס

נדמה לי שזו הביקורת המהירה ביותר שלי. למדתי לקח, והתישבתי לכתוב אותה מיד כשהגעתי הביתה. לפני כמה שעות הצטרפתי לבנזוג שהיה בסידורים בעיר, ואחרי קצת התלבטויות החלטנו לבדוק את "פאפא'ס", שהתמקמה לה ברחוב הלל הזקן, היכן ששכנה "ביג מאמא" המיתולוגית.

העסקית נראתה לנו מעט גדולה מידי לצהריים חמים שכאלה, אז החלטנו על "תכנית חלוקה" שכללה עיסקית אחת ועוד סלט לשנינו. העסקית כוללת פוקצ'ה, סלט או אנטיפסטי, מנה עיקרית ושתייה קרה או חמה, ומתומחרת לפי מחיר העיקרית. לפתיחה קיבלנו את צלחת האנטיפסטי (החביבה מאוד) שכללה בצל אדום, עגבניות, פלפל אדום, סלק ושומר – כולם קלויים בשמן זית, ופוקצ'ה טעימה עם צלוחית שמן-זית וחומץ בלסמי. המנה העיקרית – הייתה "פאפא'ס ספיישל פיצה" עם נקניקיות סלסיצ'ה (המממ… לא ממש כשר), פלפלים אדומים קלויים ובצל אפוי, שהייתה טובה, אם כי היה עליה יותר מידי שומן (שאולי הופרש מהנקניקיות). הפיצה בהחלט הספיקה לשני אנשים לא מורעבים. כל אלו (וקפה) היו כלולים בעסקית ועלו 52 ש"ח. הסלט הנוסף שהזמנו היה סלט קפרזה (32 ש"ח) – מוצרלה טרייה, עגבניות משני סוגים, עלי בזיליקום ופרוסות דקות של פלפל ירוק חריף, וגם הוא היה טוב.

זו גם הזדמנות לעמוד בהבטחתי לציין לטובה כל מקום שמגיש סיידר מוגז – האח הידד! הבנזוג, לעומת זאת, שתה בירה איטלקית שלא עשתה עליו רושם מיוחד. לסיכום, פאפא'ס מצטיירת כמסעדה נחמדה מאוד, ונראה לי שנשוב אליה (עם מקום גם לקינוחים…).

פרטים: פאפא'ס, הלל הזקן 12, תל-אביב, טלפון: 5107373

פורסם בקטגוריה 3 כוכבים - נחמד, אפשר לנשום, מסעדה | 3 תגובות

קזנקי

אתמול היינו בקזנקי, ופיתאום הבנתי שעוד לא כתבתי עליה בבלוג, מה שדי מוזר, בהתחשב בעובדה שזה אחד המקומות הקבועים שלנו, ואנחנו אוכלים בו בתדירות של פעם בחודש מאז שנפתח (לא כולל התקופה שהיינו במלבורן…). אז כנראה שבאמת הגיע הזמן, מיד אחרי הגילוי הנאות ההכרחי – צחי, אחד הבעלים, הוא חבר של חבר.

אז קזנקי, למי שלא מכיר, הוא בר פירות ים ברחוב הארבעה (שכרגע נראה כמו תעלת בלאומליך). המקום בנוי בצורה של בר מאורך, ורוב מקומות הישיבה הם באמת על הבר, למרות שיש גם כמה שולחנות קטנים לשניים או שלושה אנשים (בהחלט לא מקום לחבורות גדולות). מגישים כאן בעיקר פירות ים, עם דגש על שרימפס, מולים וקלמארי, אך גם דגים ומנות ראשונות צמחוניות נחמדות מאוד. כל המנות אינן מאוד גדולות, אבל הן גם מתומחרות בהתאם ולנו זה בדיוק מתאים, בעיקר כשלא מתחשקת לנו ארוחה "רצינית" ומפוצצת, אלא משהו קטן לפני או אחרי הסרט בסינמטק.

אתמול הלכנו על המנות הקבועות שלנו שלטעמי הן מהמוצלחות שמנפיק המקום: שרימפס בחרדל וקרם דה קסיס (שמגיע עם אורז, כמו כל מנות השרימפס ועולה 38 ש"ח), ופילה מוסר עם קונפי שום וקרמל תפוז (50 ש"ח) – מנה לא גדולה אך מעולה. לרוב אנחנו מתפתים גם להזמין את לחם הבית שמגיע עם מתבלים טעימים, ואיזו מנה ראשונה (החציל מומלץ במיוחד), ואז אנחנו כבר יוצאים מלאים יותר משקיווינו…

ברוב המקרים אני גם שותה בקזנקי כוס קווה (שמתומחרת בידידותיות ב-22 ש"ח) שהולכת טוב עם האוכל, ולפעמים (בעיקר כשאני לא רוצה להירדם בסרט) סיידר מוגז. זו ההזדמנות לצאת בקריאה למסעדות עירנו – הכניסו את הסיידר המוגז לתפריט השתייה שלכם (לא, סיידר צלול זה לא תחליף הולם)! לכל מקום שיעשה זאת אני מבטיח איזכור בבלוג…

קזנקי היא מסעדה זולה, כייפית ולא מחייבת, שנחמד ואף טעים להתחיל או לסיים בה את הערב. בגלל מכלול תכונותיה אלה, החליטה הוועדה להעניק לה 4 כוכבים.

פרטים: קזנקי, רחוב הארבעה 16, תל-אביב, טלפון: 03-5610630

פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, בר, מסעדה | 8 תגובות

קפה מיכל

הגיע הזמן שאשבח כאן קצת את "קפה מיכל" שהפך לבית הקפה הביתי שלנו בתקופה האחרונה. כבר התבכיינתי בעבר שעוד לא מצאנו את בית הקפה "שלנו" מאז שחזרנו ממלבורן, שם היו לנו כמה כאלו. זה לא צריך להפליא כ"כ כשנזכרים שאנחנו גרים ברמת-אביב הירוקה, שלמרות מעלותיה הרבות, לא מצטיינת בהיצע מרשים של בתי-קפה (לא, מה שבתוך קניון לא נחשב…).

בשלב כלשהו התבייתנו על ביתא-קפה במרכז הישן של ברודצקי. הוא בסה"כ נחמד, אבל אני אף פעם לא הייתי מרוצה ממנו עד הסוף. הוא קצת גדול מידי ולא מספיק אישי מכדי להיות בית הקפה "שלי", שכמו שכתבתי כאן הייתי רוצה שבו יכירו אותי וידעו איך אני אוהב את הקפה שלי. אבל, לא מזמן גילינו לפתע את "קפה מיכל" שמתחבא לו בחלק אחר של אותו מרכז מסחרי (למי שמרמת-אביב – בצד של הדואר), והוא עונה בדיוק על הדרישות האלו: הוא קטן, ביתי, יש בו עיתונים, אפשר להזמין בו רק קפה ולא להרגיש לא נוח, ויש בו עוגת גזר טעימה!

אנחנו מחבבים במיוחד את הבריסטה עומרי, שמנפיק לנו קפה טעים ולפעמים גם מצלם אותנו (!), אבל גם מיכל, בעלת המקום, וגם שאר העובדים נחמדים מאוד ונותנים לנו להרגיש כמו בבית, כמו שאנחנו אוהבים. הדבר היחיד שאני לא יכול לדווח עליו, באופן מפתיע, הוא איכות האוכל, פשוט בגלל שאני בדר"כ רק שותה קפה (או מלווה אותו בעוגת גזר). הבנזוג מספר על כריכים טעימים, אך יש גם מנות "רציניות" יותר וגם עיסקיות, שלפחות לפי התיאורים שלהן מנסות גם להיות קצת בריאות מהממוצע. אם אוכל מהן בקרוב אני מבטיח לעדכן. בינתיים, אם אתם מחפשים אותי או את הבנזוג, ועכשיו יום חמישי או שישי בבוקר – יש סיכוי טוב למצוא אותנו ב"קפה מיכל".

פרטים: קפה מיכל, ברודצקי 15 (המרכז הישן של רמת-אביב), תל-אביב, טלפון: 03-7447220

פורסם בקטגוריה 3 כוכבים - נחמד, בית קפה | 5 תגובות