הטרקלין

חברי רני הוא הבן-אדם שמבין הכי הרבה ביין מכל האנשים שאני מכיר. לכן, בהרבה מקרים שאנחנו יוצאים לאכול ביחד, אנחנו מחפשים מקום שאפשר יהיה גם לשתות בו יין טוב. לאחרונה החלטנו לנסות את "הטרקלין", שמוגדר כ"ביסטרו ובר-יין".

אין הרבה ברי-יין בתל-אביב, וחבל. אני עוד זוכר בחיבה את "וינונה" המעוצב בלילינבלום (במקום בו שוכנת היום ננוצ'קה), את "קהלת" הקטן והחמוד בהלל הזקן, ואת "ברברסקו" המפואר בדיזנגוף – כולם נחלת העבר. אלו מקומות שבהם יכולת למצוא יינות יותר מיוחדים ומעניינים, מבחר נאה של יינות בכוס, ואנשים שמבינים ביין ויכלו לייעץ ולהפתיע אותך עם דברים שלא הכרת.

נראה ש"הטרקלין" מנסה להיות מקום כזה. למרות שיש גם שולחנות, ישבנו על הבר (שזה המקום שמתאים לשבת בו בבר-יין, לא?), ולשמאלנו עמדו כתריסר בקבוקים, אותם יכולנו לבחון, לטעום, ולקבל בכוס. אם אני זוכר טוב היה שם ייצוג לישראל, צרפת, איטליה, ספרד, ארגנטינה, ארה"ב ואוסטרליה, שזו כבר התחלה טובה. אחרי שטעמנו כמה מהם, החלטנו לנסות שני יקבי בוטיק ישראלים. רני הלך על אסף קברנה סוביניון 2005 רזרב, שהוא נהנה ממנו מאוד. לי הוא היה קצת מוזר, אבל העצה שלי לכם – בנושא יין תסמכו על רני, לא עלי.

אני, לעומת זאת, ניסיתי משהו אפילו נועז יותר – פטיט ורדו 2005 של יקב בן חנה. נועז כי בן חנה הוא יקב קטן שלא היה מוכר לי, ובעיקר – כי פטיט ורדו הוא זן ענבים שבדר"כ לא מייצרים ממנו יין בפני עצמו ("יין זני"), אלא הוא תוספת לזנים אחרים (ביינות של בורדו, למשל, יש בדר"כ אחוז קטן מאוד 1%-3% של פטיט ורדו). יוסי, אחד מבעלי המקום, טען שזה הפטיט ורדו הראשון שמיוצר בארץ. אחרי ההתנסות, אני בהחלט מוכן להגדיר את היין הזה כנעים לשתייה וכמעניין. אפשר לראות את זה כחיסרון (רק "מעניין?"), אבל אני רואה את זה כיתרון – בדיוק בשביל זה באתי – לשתות משהו חדש, שאני לא יכול למצוא בכל מקום.

עם היין בא התיאבון, ועם התיאבון – האוכל. רני אכל כבדי עוף עם פירה, ואני הסתפקתי בשתי מנות ראשונות: פטה כבד-עוף עם ריבת בצל, ונקניקיה עם צ'ימיצ'ורי. האוכל לא היה מסעיר או מיוחד, אבל היה בהחלט טעים, והלם את היין בלי להאפיל עליו. כמו שרוגוב נוהג לחתום: בכוונתי לשוב לכאן.

פרטים: הטרקלין, נחלת בנימין 41, תל-אביב, טלפון: 03-5660013

פוסט זה פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, אפשר לנשום, בר, לאוהבי יין, מסעדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על הטרקלין

  1. נויף הגיב:

    והאם בכוונתך גם לקחת אותי הפעם?
    למרות שנדמה לי שאני הייתי זה שהבריז…
    🙂

  2. רני הגיב:

    נויף – אתה היית עסוק בשיעור מחול או משהו כזה…

    מאז אותו ערב הייתי בטרקלין שוב והיה נחמד – הפעם שתיתי אני את הפטי וורדו והוא ערב לחכי. לא יין סופר מתוחכם, אבל בהחלט מעניין ומיוחד.

  3. ליאור הגיב:

    עדיין לא יצא לי לבקר במקום למרות ששמעתי דברים טובים.

    נדמה לי שגם יקב אסף מייצר פטי ורדו זני (או כמעט זני). מי היה הראשון אין לי מושג. סקוויירס (פרקר) – אהב את היין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s