הוראס

לכאורה, הבחירה ב"הוראס" כמסעדה הראשונה שאכתוב עליה ביקורת, היא בחירה מוזרה. הרי הבנזוג כתב עליה לפני חודש. למרות זאת, החלטתי לפתוח בה. קודם כל, בגלל שיש לי דברים טובים לכתוב (ותמיד כייף להתחיל בנימה חיובית), ושנית, בגלל שהיא משקפת את "רוח" המקומות שאני אוהב: היא ממוקמת ביפו, היא מעוצבת בצורה מעניינת ומיוחדת, ומגישים בה אוכל טוב, באווירה נינוחה ולא-פורמאלית.

הוראס

הגעתי להוראס במקרה, וזה עוד דבר שאני אוהב שקורה. צעדתי לתומי מהעבודה לשוק הפשפשים, ובתחילת רחוב עולי ציון (קרוב לשדרות ירושלים) צד את עיני מקום לא מוכר, בלי שם. נכנסתי פנימה ושאלתי את המלצרית המשועשעת שהייתה בפנים מי ומה הם, וכבר למחרת התייצבתי במקום עם הבנזוג ושני חברים יפואיים. מאז הספקתי לקחת שתי חברות מהעבודה לצהריים, ולחגוג לאמי יומולדת בערב.

אולי נתרכז בביקור האחרון. היינו 8 וישבנו במרפסת המקסימה שבחוץ. כדאי לנצל את הלילות הנעימים שיש עכשיו כדי לשבת בה, למרות שכפי שאפשר לראות בתמונה, גם החלק הפנימי של המסעדה יפייפה. המסעדה היא של קרן הנדלר, האחראית גם למסעדת קרן המיתולוגית ולמסעדת לילית החברתית. היא נקראת על-שם האספן ואוצר האמנות הוראס ריכטר, ומהווה גם גלריה קטנה. הטעם הטוב של הנדלר וההקפדה על כל פרט קטן ניכרים הן בעיצוב והן באוכל.

התפריט, יש לומר, די מצומצם (לפחות בשלב זה), אבל סביר שכל אחד ימצא בו כמה דברים מעניינים. לפתיחה חלקנו בכיכר גבינת פטה עם עגבניות מיובשות וקונפי שום (24 ש"ח) – מנה נחמדה מאוד (אם כי קצת קטנה), ובקרפצ'יו. קרפצ'יו מוגש בדרך כלל באיזשהו סוג של תחמיץ (שמן ולימון או חומץ בלסמי). אנחנו לא הרגשנו בכזה במנה שלנו, ולדעתי, לפחות, איכות הבשר לא הייתה כזו שהצדיקה את השארתו "עירום".

בעיקריות לקחו רוב הנוכחים את מיקס הנקניקיות, שמוגש עם רושטי תפוחי-אדמה, צ'אטני עגבניות וסלט קטן (54 ש"ח). מגיעות שלוש נקניקיות מצויינות. מנה מומלצת במיוחד, אבל לא למי שחושש מחריפות. עוד נלקחו שלישיית לביבות ירק (כרובית וצ'ילי, גזר ומשמש מיובש, כרישה ופטה) שמגיעות עם תבשיל בורגול ועדשים, והיו גם הן מעניינות וטעימות. גם מאגפי רביולי הבשר והקיש נשמעו קולות מרוצים. שתינו אמפורה מד-רד, שתמיד נחמד למצוא אותו במסעדה (יש גם את הריטון, המורכב יותר).

סופלה הלימון הקפוא שקינחנו בו (28 ש"ח) היה מעולה, הייתה לו רק בעיה אחת – הוא הצדיק את שמו והיה באמת קפוא, כך שלקח זמן עד שיכולנו לגנוב ביסים מאמא שלי. הקפה משובח, וכך גם השירות הקשוב.

עוד מילה אחת לחובבי האוויר הנקי (כמוני). בתחילה ישבנו במרפסת לבד, אבל אח"כ הצטרפו עוד אנשים שהחלו לעשן. למרות שאני הייתי רוצה שלא יעשנו בשום מקום, נראה לי סביר שנותנים לעשן בחוץ. אפשר, כמובן, להנות מאוויר נקי יותר בפנים.

לסיכום: הוראס היא לא מקום מושלם מבחינת איכות האוכל, אבל בכל-זאת היא זוכה לציון "טוב מאוד" (4 כוכבים), בזכות היופי של המקום והנינוחות שהוא משרה. היא נראית לי מקום נהדר לדייטים, לסתם ערבים רומנטיים, או לקחת את ההורים ליומולדת…

פרטים: הוראס, עולי ציון 34, יפו, טלפון: 077-2160041

פוסט זה פורסם בקטגוריה 4 כוכבים - טוב מאוד, בית קפה, יפו, מסעדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הוראס

  1. ridolfia segetum הגיב:

    מדיניות העישון שונתה, ומעתה ניתן לצערי לעשן בכל חללי המסעדה – מאד מפליא, בעיקר במקום שבו יש ארבעה (מרכזי, בר, גלריה ומרפסת).
    לגבי התפריט – התפריט המצומצם מצתמצם עוד יותר בבואכם להזמין: ביום בו ביקרתי (ששי – זה היום שבו כ ו ל ם יוצאים והמסעדה אמורה להיות ערוכה למבקרים רבים, נכון?)
    לא היו אף אחד מסלטי החסה (אני זוכרת כרגע קיסר וחסה עם רוקפור ואגוזים), סלט התרד הוגש בלי בוקצ'וי אך נותר במחירו (40 ש"ח) ומהנקניקיות היה מבחר של שתיים בלבד – וזה רק לגבי המנות ששאלנו עליהן…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s